<h1>רבינו ירוחם נ"ה ח"ד</h1>
<h2>דף לא.</h2>
כבר כתבתי בענין י"ט [נ"ד ח"ב, ח"ה] כי בי"ט קורין ה' עולין בס"ת ובחול המועד ד' כמו בר"ח כדאיתא במגלה [כ"א ע"א]. ונהגו להוציא בפסח בחול המועד ב' תורות קורין בשני בקרבנות היום והקרבתם וזה לא נמצא בתלמוד מב' תורות ורב עמרם כתב כן שמוציאין ב' תורות ואולי כי רבנן סבוראי הנהיגו כן והגאונים אחריהם וקורין ג' עולי' בספר הא' מסדר של משך תורא וכו' כאשר אכתוב למטה ובספר השני והקרבתם וגומר וזה בחול המועד כי בב' ימים ראשונים וכן באחרונים קורין ה' בסדר משך תורא והמפטיר קורא בשני בקרבנות היום. ובחול המוע' שקורין ג' בספר ראשון אינו אומר עליו קדיש כי לא נשלמה עדין חובת עולי היום שהם ד' כמו שכתבתי בחנוכה [נ"ט ח"ב] בדין כשחל ר"ח טבת בשבת. לפי מה שסדרו בתלמוד במגלה כי בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים האידנא נהוג למקרי בזה הסימן. משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא וכן כתב רי"ף פירוש ביו' ראשון של פסח משכו בשני שור או כשב בג' קדש לי בד' אם כסף בה' פסל לך בו' במדבר סיני בז' בשלח בח' כל הבכו' ואם חל פסח ביום ה' משתנה הסדר כי ביום ג' של פסח אינו יכול לקרות קדש לי כי בשבת של חול המועד לעולם קורין ראה אתה אומר אלי כדאמרינן במגלה והיא פרשה דבוקה עם פסל לך והיאך יעשו קורין ביום ראשון ושני משך תורא כמנהג וביום הג' של פסח שהוא שבת קורין ראה אתה אומר עם פסל לך ויום א' שהוא ד' של פסח חוזר לסדרו לומר קדש לי ויום ב' שהוא ה' של פסח קורא אם כסף ויום ג' שהוא ו' של פסח קורא במדבר סיני ויום רביעי קורא בשלח פרעה ולמחרתו כל הבכור כך השיב רב עמרם בתשו' כי כשחל פסח ביום ג' יבא פסל לך כמשפט לקרות בשבת שהוא חול המועד וקורא אותו עם ראה אתה אומ' ולעולם לא נמצא שישתנה הסדר זולתי כשחל פסח ביום ה' כמו שכתבתי. מפטירין ביום אחד של פסח בפסח גלגל וביום ב' בפסח יאשיהו ובי"ט אחרון שהוא ז' וידבר דוד ובמחרתו עוד היום וכשחל שבת בחול המועד מפטירין בעצמות יחזקאל כדאיתא במגלה וכן כתב רי"ף הכי נהוג עלמא.
